מנפלאות צמח המורינגה
רפואה משלימה
פורסם בעיתון Pharmaline מהדורת אוגוסט 2010
בעריכת דר‘ מינה פארן
מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא
Moringa oleifera - צמח חדש בישראל
מאת מינה פארן
שם עברי: מורינגה מכונפת
הצמח Moringa oleifera שייך למשפחת ה-Moringaceae , שהיא משפחה שאליה משתייך רק סוג אחד: מורינגה. לסוג מורינגה משתייכים 13 מינים, שהנפוץ מכולם בגידול ושימוש הוא Moringa oleifera . מוצאו בהודו, פקיסטן, אפגניסטן ובנגלדש 1. הוא ידוע בשמות רבים בארצות בהן הוא גדל: ,Drumstick tree Horseradish tree, Benzolive tree Mulangay .Marango, Ben oil tree, Moonga
המורינגה הוא עץ טרופי הגדל במהירות רבה ועמיד ליובש. חשיבותו הרפואית והתעשייתית ידועה מזה מאות בשנים. הוא קל לגידול ומרבים לגדל אותו ולהשתמש בו בארצות טרופיות רבות כמו: הפיליפינים, אינדונזיה, תאילנד, סרילנקה, מלזיה, אתיופיה, סודן, מזרח, מערב ודרום אפריקה, אמריקה הלטינית, האיים הקריביים ואיי האוקיינוס השקט 1.
חלקי צמח בשימוש: כל הצמח.
המורינגה כצמח מזון: כל חלקי הצמח אכילים, ומשך שנים רבות הוא נחשב צמח מאכל. הרבו להשתמש בו להזנת ילדים קטנים, נשים בהריון ונשים מיניקות. העלים נאכלים טריים כסלט, מבושלים, כבושים או מיובשים וטחונים לאבקה. ניתן לשמור את העלים הטחונים במשך חודשים ללא קירור וללא ירידה בערך התזונתי שלהם 1,2 .
חשיבותו של עץ המורינגה כמקור למזון גדולה במיוחד מפני שהעץ מכוסה כולו עלים בסוף העונה היבשה, כשרוב צמחי המאכל כבר יבשים ויש מחסור במזון. בנוסף לכך, העלים משמשים מזון לחיות הבית, ובאבקה מהעלים היבשים משתמשים כחומר ניקוי 1,3 .
המורינגה מומלץ לטיפול באנשים הסובלים מתת-תזונה. העלים מכילים ויטמין A יותר מבגזר, סידן יותר מאשר בחלב, ברזל יותר מאשר בתרד, ויטמין C יותר מבתפוז, אשלגן יותר מאשר בבננה 1.
מורינגה ידוע בארצות בהן מגדלים אותו ומשתמשים בו כעץ פלאי. מעריצים אותו הודות לפעילות הרפואית והמזינה שלו. נעשו כמה מחקרים על העץ, אבל רובם ללא קבוצת ביקורת והם אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים במערב 1.
התרמילים הארוכים לפני הבשלתם הם הידועים והנפוצים ביותר כירק מאכל. ניתן לאכול אותם כסלט ללא בישול, או אחרי בישול וטיגון. התרמילים הבשלים קשים יותר ומכילים הרבה סיבים, לכן נוהגים לטגנם 2.
השורש המעובה משמש תחליף לחזרת, וזה המקור לכינויו של הצמח ”עץ החזרת“. ממליצים כיום להפחית בשימוש בשורש, בגלל תכולת האלקלואידים שבו, במיוחד מורינגין, שעלולים להיות רעילים 3.
הפרחים נאכלים מבושלים או מטוגנים בחמאה והם עשירים בסידן ואשלגן 4.
הזרעים מכילים 38%-40% שמן יציב שאינו מתחמצן בקלות. הוא ידוע בשם Ben oil.
העיסה שנשארת לאחר כבישת השמן משמשת מזון לחיות הבית ודשן לשדות וכן לטיהור מי שתייה 5. הזרעים הטחונים משמשים לניקוי מיץ מקנה סוכר ולטיהור מים. חלבון המצוי בזרעים נקשר לחומרים מוצקים. הם שוקעים והמיץ או המים נעשים צלולים 1,4 . הזרעים פועלים כחומר מקריש טבעי. הם דומים בפעילות זאת לסולפט האלומיניום (אלום). משתמשים בהם בשימוש מסחרי לטיהור מי שתייה בקנה מידה גדול 6,7,8 .
מרכיבים: מינים שונים של מורינגה מכילים גלוקוזינולאטים ו- isothiocyanates , שהסוכר הבולט בהם הוא הרמנוז.
בודדו ממיני המורינגה:
benzyl isothiocyanate, ptergospermin, niazimicin,
4-(O-acetyl-alpha-L-rhamnopyranosyloxy) benzyl
isothiocyanate,4-(alpha-rhamnopyranosyloxy)
benzyl glucosinolate
תרכובות דומות לאלה המכילות גופרית אופייניות לצמחים ממשפחת המצליבים, כגון חרדל, חזרת, גרגיר הנחלים. מכנים אותם בשם הכולל ”שמן חרדל“.
העלים עשירים בוויטמינים, מינרלים וקרוטנואידים, כולל ביתא-קרוטן. השורש מכיל אלקלואידים ( 0.1% ) כגון מורינגין ומוריגינין 2.
100 גרם אבקת מורינגה, הנמכרת בארץ, מכילה:
מים 9.9 ג‘, חלבון 29.4 ג‘, שומן 5.2 ג‘, כלורופיל 4.3 ג‘, פחמימות 41.2 ג‘, סיבים 19.2 ג‘, סידן 3.07 ג‘, נתרן 103 מ“ג, מגנזיום 730 מ“ג, זרחן 204 מ“ג, אשלגן 1.619 ג‘, נחושת 0.57 מ“ג, ברזל 25 מ“ג, גופרית 870 מ“ג, חומצה אוקסאלית 1,600 מ“ג, ארגינין 1,325 מ“ג, היסטידין 613 מ“ג, ליזין 1,325 מ“ג, טריפטופן 435 מ“ג, פנילאלנין 1,388 מ“ג, מתיונין350 מ“ג, תריאונין 1.188 מ“ג, לויצין 1,950 מ“ג, איזולויצין 825 מ“ג, ואלין 1,063 מ“ג.
כמו כן: ויטמין A( ביתא-קרוטן) 16.3 מ“ג, ויטמין B1 (תיאמין) 0.71 מ“ג, ויטמין B2 (ריבופלבין) 1.7 מ“ג, ויטמין B3(חומצה ניקוטינית) 8.2 מ“ג, ויטמין E (טוקופרול אצטט) 448 מ“ג, ויטמין D3 (קלסיפרול) 15.2 מ“ג, חומצות שומניות אומגה 3 2,341 מ“ג, אומגה 6 449 מ“ג, אומגה 9 105 מ“ג.
ערך תזונתי : 329 קלוריות ל 100- ג‘.
רפואה מסורתית: נוהגים להשתמש בפרחים, בעלים ובשורשים לטיפול בסרטן. בזרעים משתמשים לטיפול בסרטן בחלל הבטן. בניקרגואה משתמשים במירתח מהשורש לטיפול בבצקות. בקליפת הגזע, בעלים ובשורשים נעזרים לשיפור העיכול.
בשימוש חיצוני משתמשים בעלים לחבישת פצעים. מורחים אותם על הרקות במקרים של כאב ראש, ובשמן משתמשים לטיפול בפגעי עור שונים 9.
ברפואה ההודית השתמשו בעלים לטיפול באנמיה, חרדה, אסתמה, ברונכיט, שיעול, שלשול, זיהומים של העיניים והאוזניים, להורדת חום, לטיפול בכאבי ראש, לטיפול בכאבי מפרקים, בפסוריאזיס, בדלקת גרון ובמחלות של דרכי הנשימה העליונות.
פעילות: אנטי-בקטריאלי, אנטי- ויראלי, אנטי - פטרייתי, ספסמוליטי, נוגד דלקת, נוגד טפילים, מסייע להורדת לחץ דם, נוגד אולקוס, מסייע להורדת רמת כולסטרול, מסייע להורדת רמת סוכר, מסייע לעיכול, מונע אנמיה, נוגד שיגרון, אנטי-אוקסידנט 1.
פרמקולוגיה: תרכובות הגופרית שבצמח אחראיות לפעילות האנטי-ויראלית והאנטי- בקטריאלית שלו 2. מחקר שנערך in vitro הראה ש- pterygospermin דוחה גידול של חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים, כגון: Salmonella Staph E. coli , ,
, Bacillus subtilis, aureus , Shigella dysentheria, S. paratyphi ,
.10,11 typhi Mycobacterium tuberculosis
הוכח עיכוב של הרפס סימפלקס, אפשטיין-באר וירוס וכן וירוסים הגורמים להצטננות 1.
מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מראים שעלי המורינגה מעכבים הליקובקטר פילורי 12 . שימוש רפואי: ההמלצות לשימוש רפואי נאספו מהרפואה העממית ומתוצאות של מחקרים.
חלקי הצמח השונים מומלצים לטיפול בזיהומים בדרכי השתן 13,2 , הצטננות 2, הרפס סימפלקס 14 , לסילוק טפילים 15 , לטיפול בברונכיט, דלקות אוזניים, דלקת גרון 2, לטיפול באנמיה 2, למקרים של גסטריטיס, אולקוס( 16 ), לשיפור העיכול 2, לכאבי מפרקים 2, לדלקות חריפות וכרוניות 17 ,לשיכוך כאב 17 , כתוספת של מינרלים וויטמינים18 . הפרחים וקליפת הגזע מומלצים לגרימת הפלה 19 .השורש וקליפת הגזע מומלצים לשימוש כאמצעי מניעה 20 , העלים מומלצים לטיפול במחלות דלקתיות של העור 21 .
השמן המופק מהזרעים משמש למאכל, להכנת סבון ולהגנה על העור.
שמן מורינגה
מפיקים אותו על ידי כבישה של זרעי מורינגה מכונפת. השמן ידוע גם בשמות Ben oilו Benhen oil . צבעו צהוב בהיר וטעמו עדין.
שמן מורינגה מכיל ריכוז גבוה של acid behenic. זוהי חומצה רוויה בת 22 אטומי פחמןC22H44O2 . היא מוצקה בטמפרטורת החדר. נקודת ההתכה שלה 80-82 מעלות צלסיוס. חומצה בהנית אינה נספגת היטב בגוף האדם. השמן מכיל למעלה מ 70%- חומצה אולאית וערכו הקלורי 898 קלוריות ל 100- ג‘. השמן יציב מאוד. הוא מכיל מרכיבים אנטי-אוקסידנטיים המסייעים לשימור השמן. בתעשיית הקוסמטיקה יש שימוש רב בשמן מורינגה. הוא יציב, מרכך, מוסיף לחות, מנקה ונעים למגע. משתמשים בו להכנת תכשירים לשיער, משחות, קרמים, קרם גוף, סבון ובושם. הוא משמש שמן בסיס לשמנים נדיפים להכנת שמן לעיסוי. השמן מכיל ריכוז גבוה של ויטמין A והוא מועיל לעור.
סיכום
מורינגה, שהוא צמח ידוע, נערץ ונפוץ בשימוש בארצות טרופיות באסיה, אפריקה ואמריקה,
מעורר עניין רב בשנים האחרונות במערב. השימוש המסורתי רב השנים למאכל ולרפואה,
ביחד עם תוצאות המחקרים המוכיחים פעילות רפואית חשובה של הצמח, הגידול הקל שלו
וצמיחתו המהירה, מצדיקים השקעה של מחקר מקיף ויסודי, והכנסת הצמח לשימוש
תזונתי ורפואי.
